בשנות התשעים, תחום השתלות העצם המתפתח, הוביל את החוקרים לפתח טכניקה כירורגית בה ניתן להצמיח עצם על חשבון הסינוס המקסילארי, ובכך לאפשר התקנת שתלים. הפעולה נקראת: "הרמת ריצפת הסינוס המקסילארי".
עצם קיומם מאפשר הפחתת משקל עצמות הגולגולת (יש חלל ריק היכן שלא מוכרחה להיות רקמת עצם), הסינוסים משתתפים ביצירת פונטיקה ברורה ונעימה לאוזן כמו גם בוויסות טמפרטורת האוויר שאנו נושפים החוצה.
באזור זה של הלסת קיים חלל אוויר שנקרא: הסינוס המקסילרי. החדרת שתל דנטלי דרך עצם לא מספקת אל תוך חלל הסינוס הפתוח עשויה ליצור דלקות וזיהומים שיגרמו לכישלון השתל. בהתאם, יש צורך לעבות את כמות העצם באזור לפני החדרת השתל.
בדיקות אלו הנן הכרחיות לפני הרמת הסינוס שכן לפיהן הרופא ידע להעריך מה מצבו של הסינוס.
השיטה של הרמת סינוס סגורה נחשבת קלה יותר וכמובן גם פחות פולשנית. שיטה זו אפשרית במצבים שאין מחסור גדול בעצם. השיטה הזו נעשית על ידי דחיקה של רצפת הסינוס דרך אותו פתח שיוצרים כדי להחדיר את השתל.
יציבות האזור חיונית להצלחת הטיפול ולכן יש להימנע מהפעלת כוחות, לעיסה או הברשה על אזור ההשתלה במשך כשבועיים לאחר ההשתלה.
השתלות שיניים הן הפתרון המודרני למצב של חוסר שיניים, למשל לאחר עקירות או לאחר מחלת חניכיים.
דנטלגייד – מומחים ברפואת שיניים, מדריכים ומידע מקיף על טיפולי שיניים מורכבים.
אנו מאמינים שלכולם ללא יוצא מן הכלל מגיע ליהנות מהביקור באתר שלנו ולכן משתדלים שהאתר יהיה ברור ונגיש ויאפשר גלישה נוחה לנעזרים בטכנולוגיות מסייעות.
השתלים הדנטליים מאפשרים ביצוע כתרים קבועים במתרפאים מחוסרי שיניים, זאת בתנאי שקיימת כמות ואיכות עצם מספקת.
לאחר הרמת סינוס קיימת גם אפשרות לסינוסיטיס מקסילארי חריף, המתבטא בדלקת זמנית של הממברנות באף ובסינוסים. מצב זה מקשה על ניקוז הריר מהאף.
השתלות שיניים ממוחשבות
חוסר התאמה זה עלול לגרום למחסור באספקת דם. במקרים כאלה לא ניתן הרמת סינוס לבצע השתלה בכלל, מכיוון שאין עצם חיה שתוכל לשמש בסיס לשתל, ובעצם הגוף דוחה אותו.
כאמור, הודות להרמת סינוס ניתן פעמים רבות להפוך השתלת שיניים מלאכותיות קבועות לאפשרית כאשר ללא הרמת סינוס המטופל נאלץ היה להסתפק בשיניים תותבות נשלפות.